האם הבנה רגשית בילדות מנבאת יכולות חברתיות טובות בעתיד?
שפה רגשית היא היכולת להבין ולהביע רגשות מילוליים ולא מילוליים. כישורי חיים בכלל וכישורים חברתיים בפרט מתבססים על היכולת להבין ולהביע רגשות. מחקרים מוכיחים זיקה בין יכולות רגשיות טובות ושימוש ב"שפה רגשית" – זיהוי, שיום וביטוי רגשות, לבין היכולת לפתח ולשמור על קשרים חברתיים בגילאי בית הספר. הקשר הלוגי בין יכולות פרו חברתיות גבוהות לבין הבעה והבנה רגשית, מוסבר ביכולת להבין סיטואציות חברתיות. ואכן, ילדים בעלי ידע רגשי, היינו: היכולת להבין את רגשותיהם ולהביעם והיכולת להבין רגשות חבריהם ולגלות אמפתיה, מצליחים יותר באינטראקציות חברתיות עם בני גילם. מסיבה זו חשוב להעמיק בהבנת הכישורים הנדרשים בכל אחד מהתחומים האלה: הרגשי והחברתי, ולהפוך את העולם הרגשי למנוף להשתלבות חברתית.
אחת המיומנויות הבסיסיות בהבנה רגשית היא מיומנות של זיהוי רגשות בסיסיים (כגון: כעס, שמחה, עצב). בהמשך הילדים לומדים לזהות ולשיים רגשות מורכבים יותר, ולרכוש רפרטואר של רגשות. יש לציין ששיום והמללה של רגשות ומצבים רגשיים מאפשר לילדים לדייק ברגשותיהם ו"להרגיש" יותר רגשות מורכבים. ילדים הלומדים לזהות בצורה מדויקת יותר את רגשותיהם, חשים פחות מתוסכלים. בנוסף, הם משכילים להבין טוב יותר את רגשות הזולת, ואף לגלות אמפתיה. שיתוף ברגשות וגילוי אמפתיה יוצרים מערכות יחסים. זוהי התשתית לבניית קשרים חברתיים. חשיפה רגשית מאפשרת תחושת שותפות החיונית לבניית קשר.
התנסות חווייתית מומלצת לתקופת הקורונה, ובכלל, היא משחק התאמת רגש להבעת פנים. המשחק מורכב מכ-10-15 תמונות של הבעות פנים (מומלץ אימוג'ים!), כרטיסים עם שמות של רגשות (כמספר הבעות הפנים), קוביה וחיילי משחק. שמות הרגשות במרכז והתמונות מסודרות מסביבן. כל אחד בתורו מתקדם לפי המספר שקיבל מזריקת הקוביה, מרים את התמונה ומחפש את שם הרגש. לאחר מכן הוא מספר על אירוע שקרה לו או שהוא היה נוכח בו, או אפילו אירוע דמיוני שקשור ברגש.
הבנת סיטואציה חברתית בכללותה והבנת כל אחד ממרכיביה האנושיים, היא מיומנות מורכבת יותר. היכולת לזהות רגשות של אחרים עפ"י הרמזים המילוליים ושפה הלא מילולית (שפת הגוף), וקישור המצב הרגשי של הזולת לסיטואציה, ולסיבות הנראות לעין שיצרו את הרגשות הללו אצל הזולת, למשל: הלחץ שלפני הגעת אורחים גורם לאמא להיות עצבנית, או: נוכחות אורחים בבית גורמת לאמא לוותר על חלק מהכללים בבית. היא מיומנות חברתית מורכבת יותר. הניסיון ל"נחש" את רגשות הזולת "להיכנס לליבו" ולהבינו, גורמת לילד לצאת מתוך הצרכים והרצונות שלו, ולנסות להבין את האחר. זהו הבסיס לקשר חברתי!
בשלב מתקדם יותר, לומד הילד לזהות את רגשות חברו עפ"י התנהגותו, לנסות להסביר את ההתנהגות עפ"י ניחוש של רגשות הזולת, ובכך ללמד עליו זכות, לנסות לחפש מניעים למעשיו עפ"י רגשותיו ומניעים לרגשותיו בהתאם לאירועים. ולהבין שהזולת עשוי להרגיש אחרת במצב נתון, כלומר: לתת לגיטימציה לרגשות הזולת, אף אם הם שונים משלו.
הבנת רגשות הזולת נחשבת להתפתחות קוגניטיבית ורגשית הנמצאת במגמת עליה עם הגיל. מכאן שאחד מסימני הבגרות הוא היכולת להתמקד ברגשות הזולת לא פחות מאשר ברגשותיו.
אינטראקציה חברתית מחייבת הבנה והבעה של רגשות לצורך מציאת מכנה משותף רחב ככל האפשר עם הזולת. כמו-כן, היכולת להבין ולתאר בצורה מדויקת סיטואציה חברתית, וכן הבחנה בכללים גלויים וסמויים בחברה, מאפשרת הסתגלות חברתית נאותה. היכולת לפתור בעיות מוגדרת תלויה במגוון כישורים קוגניטיביים ורגשיים, והיא אחת הביטויים לאינטליגנציה רגשית גבוהה.
התלות ההדדית בין כישורים חברתיים תקינים להבנה רגשית מפותחת מוסברת בהבנה של הזולת במצבים חברתיים שונים המעודדים יצירה ושמירה על קשרים חברתיים, ומאידך, קשרים חברתיים מתגמלים מלמדים אודות רגשות הזולת ועוזרים בפיתוח הבנה רגשית, מתוך רצון ליזום ולשמור על קשרים אלו.
כתבה שפורסמה ע"י אורית ביטון מנהלת מכון 'אפיק חדש' בעיתון 'הד העיר' רחובות
