מבדק מוקסו ממוחשב להפרת קשב הפך להיות כלי שימושי, פשוט ונגיש בכדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז. הנבדק מופנה ע"י נוירולוג ילדים, מורה או מחנך, או אפילו ע"י הורים מודאגים שרוצים באמת להבין את התנהגות ילדם/ילדתם ולתת מענה לקושי.
השאלה השכיחה שאותה אני נשאלת אודות המבדק, היא: "מתי ובאיזה תנאים נחוץ מבדק המוקסו?" כלומר: איך אנו כהורים יודעים מתי נחוץ המבדק, באילו נסיבות ועבור איזה ילד?
התשובה המפתיעה היא, שכשההורים חשים שמשהו אינו כשורה, בהחלט ייתכן ומדובר בהפרעת קשב.
הפרעת קשב היא לקות מולדת המלווה את הילד והבוגר לאורך כל חייו. ההפרעה משפיעה על כל תחומי החיים (כמעט) והשלכותיה מקיפות את המסגרות השונות שבהן שוהה הילד (בית הספר, המשפחה, החברים ועוד).
כאשר מתגלה קושי בלימודים, או כאשר נצפית התנהגות חריגה, מופנה התלמיד לתהליך בירור בכדי לאתר את מקור הקושי ולטפל בצורה ממוקדת.
תחילת הבירור נעשית בד"כ ע"י מבדק המוקסו, הן מפאת פשטות המבדק והתאמתו כמעט לכל גיל, משך הזמן הקצר הנדרש להעברת המבדק, ועלותו הנמוכה (יחסית), והן בשל מהימנותו הגבוהה של המבדק, בעיקר משום שהמבדק אינו תלוי בהתרשמות אנושית ובהצלבת מידע מגורמים שונים, אלא מתעד את תהליך העבודה של הילד בהתחשב בהפרעה מכוונת ונמדדת של מסיחים שונים.
הסימפטומים המחשידים להפרעת קשב הם:
- אי שקט מוטורי, חוסר מנוחה המתבטא בפיתולים או עצבנות לעיתים קרובות. קושי לשבת בשקט או להתנהג באופן מתון.
- תלונות חוזרות ונשנות ממסגרת הלימודים על הפרעות ועימותים.
- "עומס" בדיבור, קושי בארגון שיח והתמקדות בעיקר, דיבור מהיר ואימפולסיבי, ללא מחשבה תחילה, קושי "להתאפק" ולא לדבר כשלא נשאל או באמצע שאלה של המורה.
- הישגים לימודיים נמוכים מהמצופה.
- "חולמנות".
- מוסחות. מחשבות אסוציאטיביות.
- דימוי עצמי נמוך.
- חרדות (בשונה מפחד מדבר מוגדר וללא קשר לאירוע מסוים).
- קשיים חברתיים.
- קשיי ארגון וסדר. שכחנות.
- פער בין היכולת הקוגניטיבית (שכלית) לבגרות הרגשית.
- התנהגות חריגה.
ובכלל, מדוע לא להתחיל את הבירור בהפרעת הקשב? לעתים הפרעת הקשב מלוות בלקות נוספת, לעתים מלווה בקושי רגשי כפועל יוצא מההפרעה או בנוסף אליו. אולם, שכיחותה של ההפרעה והשלכותיה על התחומים השונים, בנוסף לזמינותו של מבדק המוקסו, הופכים את המבדק לאחד מאבני הדרך של אבחון קשיי למידה והטיפול בהם.
